קטגוריה: עצבים
מגננות
לפעמים אני מרגישה שאין לי קול. I've got something to say, you know – but nothing comes… כל כך הרבה מוסכמות, מחשבות, גבולות – ופחד מההשלכות של לחצות אותן. ולרוב, את מחיר השתיקה שלי אני זו שמשלמת – ועדיין אני … להמשיך לקרוא
הנה, שבי, תכתבי פוסט
"אני לא אפריע לך." אמר ד' והמשיך לנגן את "Imagine". בדיוק התלוננתי שאני לא מצליחה לפרוק לכתוב באמת כבר מלא זמן. אני גם לא מצליחה לבכות – זה תמיד קשור אצלי. אוף. יש לי תחושה שאני לוטה בערפל. הרבה ספקות … להמשיך לקרוא
בינתיים, העתיד לא משהו.
אני שונאת לעבוד בקבוצות. אני שונאת להיות במצב שבו אני צריכה לדחוף את עצמי למקום שבו אני לא רצויה. אני לא יודעת איך עושים את זה, וגם לו הייתי יודעת, זה היה דפוק. אני לא מאמינה שאני צריכה להעביר ככה … להמשיך לקרוא
יש לנו ארץ מפגרת
יש ימים שבהם אני שונאת את המדינה הזו. היום זה יום כזה. אחת הסיבות שנכחתי במצעד הגאווה אי שם לפני 8 חדשים, הייתה המחשבה על כך שבמדינה שמתיימרת להיות מדינה דמוקרטית, שני אזרחים לא יכולים להתחתן. התקופה ההיא הייתה רוויה … להמשיך לקרוא
סליחה?!
אזהרה: הפוסט הזה עלול לעצבן אנשים. אם אתם לא רוצים להתעצבן, אל תקראו. היום פתחתי את תיבת המייל האוניברסיטאית שלי, שם חיכתה לי הודעה מאגודת הסטודנטים. בתוך הודעה זו, מצאתי את השורות הבאות: …גם אם יש לחלקנו הסתייגויות מהשביתה או … להמשיך לקרוא
האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?
זו שאלה מעניינת, בעיקר כשאני יושבת לי כאן, מצרה על כך שאינני אנדרואידית. מתעצבנת מקיומה של השמחה לאיד. כי אולי אם הייתי אנדרואידית, כל האנשים האלה שחייכו למשמע העובדה שלא התקבלתי לעבודה מסוימת שרציתי מאוד ואמרו לי: "ברור שלא… אבל … להמשיך לקרוא
שלום, קוראים לי א' ואני כלבה קרה וחסרת רגשות
הנה העניין, בלי ללכת סחור סחור: מסכנות לא עושה לי את זה. קשה לפרוט על נימי נפשי עם מנת סבל אנושי של מחוסרי המזל כי אני לא מאמינה במזל – אני מאמינה ביכולת. אני לא מאמינה ברחמים, כי אני חושבת … להמשיך לקרוא
נפלאות התלונה 