דברים שרואים מכאן, לא רואים משם

במסגרת חגיגות יום ההולדת ה-26 שלי (שאלמלא הבחור, היו מסתכמות ב"אני אחשוב על משהו, מתישהו" המסורתי), הלכנו להופעה של יהודית רביץ.

מלבד החיבה האינהרנטית שלי אליה בזכות כור מחצבתנו המשותף (קרי, בירת הנגב), קבצי מוסיקה כאלה ואחרים וזכרון מעומעם מאיזה יום סטודנט שבו היא הופיעה ועמדתי ממש ממש רחוק – מעולם לא בחנתי את הגברת הראשונה של המוסיקה הישראלית יותר מדי.

למזלנו הרב, רדינג3 מקום לא גדול.

בצורה כמעט אישית, היא מנצחת עליי (ועל שאר הקהל). בלי מטה, בלי חליל – בתנועות קלות, בניואנסים נעלמים כמעט של הבעות פנים וקול – היא עושה בקהל כרצונה. היא צוחקת – איתנו או עלינו, או גם וגם.
הייתי מרוצה במיוחד מהשימוש הנפלא בצליליהם של כלים שונים לאסוציאציות שונות. אני אולי טועה, אבל מזמן לא שמעתי שימוש נכון כזה במוסיקה מחוץ לאולמות קונצרטים.
כמובן, היא לא ממש צריכה שאני אגיד שהיא פרפורמרית מצוינת – אבל – where credit is due…

הייתי מרוצה לגלות שהגיטריסט לשעבר של להקת "עלבמה", לא עזב לחינם. בנוסף, עושה רושם שיש לו יותר במה להפגין יכולות וגם יכולות להפגין 🙂

ולחשוב שאני ויהודית ביצענו את "ארבע לפנות בוקר" לצלילי אותה הגיטרה. הו, הכבוד! 😀

עצרתי כדי להתעמק בפרטים,
אטאלאנטה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על דברים שרואים מכאן, לא רואים משם

  1. פיצי תורידי לוורדפרס לפני שיהיה מאוחר

  2. בלוגלי בדרך לסגירה, בואי תתני כתובת חדשה שנדע איפה למצוא אותך

  3. למה אני קוראת לך פיצי? אין לי מושג. סליחה.

    • atalantag הגיב:

      אתונק'ה, אני לא יודעת אבל זה לא מטריד אותי (לגבי הפיצי) 🙂
      לגבי התוויות HTML, אני חושבת שזה בא עם התבנית שוורדפרס בחר עבורי באקראי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s