"ספרים רבותיי, ספרים" זו בערך הכותרת הכי נטחנת שיש לדפי מידע מסוג זה, אז החלטתי לגוון קצת. אלה הספרים שמלווים את חיי, אלה שכנראה תמיד אחזור אליהם כשלא יהיה לי כוח לקרוא משהו חדש, או כי אני ארצה לרענן את הזכרון.
- "הסיפור שאינו נגמר" / מיכאל אנדה
- "מישהו לרוץ איתו" / דוד גרוסמן
- "המשחק של אנדר" / אורסון-סקוט-קארד
- "תצפית עבר" / אורסון סקוט-קארד
- "מרד הנפילים" / איין ראנד
- "עריצה היא הלבנה" / ר. היינליין
- "תשעה נסיכים לאמבר" ו-4 ההמשכים הראשונים/ ר. זילאזני
- "האלים עצמם" / אייזק אסימוב
ופינה חמה בלב שמורה לספרי ג'ראלד דארל, שקראתי אחד אחרי השני אי שם בכתה ו'. 🙂
מאפיינים מעניינים (?) של המדף שלי:
הוא מורכב רובו ככולו מספרי פנטזיה ומד"ב. יש כמה ספרים שהם Fiction מהסוג המציאותי, כמו "עלובי החיים". יש דברים גבוליים, כמו "מרד הנפילים" ו"כמעין המתגבר". יש דברים שהם שילוב של הסטוריה ובדיה כמו "ארץ אבות" (רוברט האריס).
יש לי סלידה אינהרנטית מרבי מכר, היא התחזקה אחרי שקראתי שני ספרים של דן בראון ומאז אני לא מצליחה לשייך איזה פרט שייך לאיזה ספר.
אני חושבת שהסרט "הסיפור שאינו נגמר" גובל בפשע כנגד האנושות, לא כי הוא רע בפני עצמו, פשוט כי אסור היה לעשות אותו.
אני נוטה לקרוא ספרים שאני מתייגת כ"ספרי בריחה מהמציאות". כאלה שאני יכולה להיות בהם מישהו שאני לא, במקום שאני לא ולפעמים עם יכולות שאין לי.
"לפנטזיה אין גבולות"
נפלאות התלונה 
אני מסכימה שרוב הזמן הספרים שעליהם מבוססים סרטים הרבה יותר טובים אבל דווקא הסיפור שאינו נגמר מובא אצלי בדרך כלל כדוגמה ראשונה לסרט שאיכותו לא נפלה מהספר המקורי. האווירה הקסומה של הספר עוברת היטב למסך, אם לא מוסיפה עליה. נכון שחסרים הרבה פרטים בדרך אבל כל סרט הוא בעצם עיבוד של הבימאי (או התסריטאי) לצורה בהם הם תפסו את הספר. (אגב, זה לא תופס לסרט השני שעשו. הוא באמת נוראי).
הטרילוגיה של שר הטבעות זו הדוגמה השנייה.
נ.ב.
קראת את אשתו של הנוסע בזמן? (במקרה המפתיע שלא, מומלץ בחום. יש לי הרגשה שתהני ממנו).
יעל, הסיפור שאינו נגמר הוא בעייתי ברמה אחרת לחלוטין.
הסיפור שאינו נגמר הוא ספר שעוסק בכך שבני האדם הפסיקו לקרוא, ולחלום ולדמיין. ברור לך ניגוד האינטרסים המשווע של לעשות מזה סרט? (מיכאל אנדה ואני תמימי דעים בנושא הזה, אגב…) מעבר לזה, אני לא יודעת לגבי אחרים, אבל כשאני קראתי את הספר אני הצלתי את פנטזיה. לסרט לא היה שום אפקט דומה…
לא קראתי – של מי זה? (בקיצור, אני אחפש. תודה רבה! )
המממ….אני מודה שלא חשבתי על זה ככה עד עכשיו.
אשתו של – אודרי ניפנגר.
אין ספק שיש סתירה אינהרנטית בלעשות מה"סיפור שאינו נגמר" סרט, למרות שהתוצאה חביבה למדי. ההמשכים, לעומת זאת, כבר היו חילול הקודש אפילו בעיניי.
"Don't judge a book by it's movie".
ממליץ על The Foundation Novels של אסימוב ו-The Discworld Series של פראטצ'ט.
ואף מדף לא מושלם בלי The Complete Hitchhiker's Guide to the Galaxy.
המוסד בהחלט אצלי ברשימת הקריאה, עולם הדיסק קראתי חלקים אבל מאחר והעותקים לא היו בבעלותי… 🙂
המדריך לטרמפיסט כמובן נמצא על המדף, אבל לציין אותו לא מייחד את המדף שלי משום מדף אחר בעצם אז… 🙂
תודה על ההמלצות! 🙂