ארכיון חודשי: פברואר 2007

* הכותרת היא התאמה לציטוט מפי א. אסימוב: "I write for the same reason I breathe – because if I didn't, I would die.” נכון, כולנו היינו שמחים אם הייתי אסימוב. הוא כתב ספרים מצוינים 🙂 עם זאת, העובדה הפעוטה … להמשיך לקרוא ←

הנה העניין, בלי ללכת סחור סחור: מסכנות לא עושה לי את זה. קשה לפרוט על נימי נפשי עם מנת סבל אנושי של מחוסרי המזל כי אני לא מאמינה במזל – אני מאמינה ביכולת. אני לא מאמינה ברחמים, כי אני חושבת … להמשיך לקרוא ←

טוב, קראתי על המפגש בלוגרים שאריק מתכנן כי שרון איימה עליו, ואז התחשק לי לעשות משהו. זה מה שיצא 🙂

אני מביטה בך מהצד. תמיד הייתי מהמתבוננים. גם כשאני בפנים, אני מתבוננת מהצד. זו הזוית שלי. אני רואה אותך צוחקת, מחייכת – ויודעת שאת לא. אני רואה איך הדעות שלך, העמדות שלך, האמונות שלך – מתחלפות כשהאדם שעומד מולך מתחלף. … להמשיך לקרוא ←

אתה, שהינך משאת ליבי הראשונה, בפתחי את עיני. אתה, שהינך המזור היחיד לאזני, עם צלצולו המנוכר של השעון המעורר. אתה, שנוסך בי כוח להתמודד עם עוד יום. אתה, ואין זה חשוב מהיכן הגעת, או כמה עלית לי. תודה על שהנך, … להמשיך לקרוא ←

קדימון – ובו תבינו מי זה א' א' היה האהבה הראשונה שלי. יתכן שגם האחרונה עד כה. היינו ביחד כשהייתי בי"ב, והוא היה בצבא. אי שם בעידן ה- mIRC העליז, כשאנשים עוד היו פותחים שיחה ב – "?a/s/l" (וגם על … להמשיך לקרוא ←

"למה את מתכוונת כשאת אומרת 'חלשה'?" היא מרימה מבט, ותוהה אם זו שאלה שחכם לענות עליה. הוא, כאילו קורא את מחשבותיה, מחייך חצי חיוך, כאילו רצה לומר: "מה כבר יש לך להפסיד?" היא הייתה רוצה לענות תשובה מתחכמת, אבל למעשה, … להמשיך לקרוא ←

השמש שקעה לפני שעתיים. מבחוץ מגיעים צלילים עמומים של מים המותזים מהשלוליות לרחוב כשרכב עובר. היא נכנסת לדירה, מורידה את התיק, המעיל, המטריה… מדליקה את הקומקום, פותחת את המקרר לראות מה יש. "צריך ללכת לקניות" היא חושבת לעצמה. הולכת לסלון, … להמשיך לקרוא ←

היא שוכבת לידו במיטה, חצי על הבטן, חצי על הצד. ראשה מונח על כתפו, ובאצבעות יד ימין היא מלטפת את צווארו. והוא מלטף לאט את גבה החשוף , בוחן כמה זמן יקח עד שתרדם לו היד… "איך נהיית כזו?" "למה … להמשיך לקרוא ←

אני תמיד יושבת לעצמי על הרגל. ככה נוח לי, לא יודעת. וכל פעם כשהיא נרדמת, אני מקללת את עצמי ותוהה למה אני ממשיכה לעשות את זה. בכל אופן, נרדמה לי הרגל. החלטתי שזה זמן טוב לאכול צהרים והתחלתי לדדות אל … להמשיך לקרוא ←