ארכיון רשומות מאת: atalantag

גם היום

זו הפעם החמישית בתקופה האחרונה שאני מתחילה רשומה ואז מבינה שאני לא יכולה לכתוב. הכל כאן – המועקה בחזה, היאוש, הכאב, הרצון לשתף… המילים ממני והלאה, המוזה לא כאן. וזה אולי כי החיים לא רעים בכלל… אבל זהו טבענו – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

מחנק

זהו הנושא החם של השנה האחרונה. מחנק. מקור התחושה משתנה, והיא נעלמת לפרקים, אבל תמיד חוזרת. אם זה בגלל האקס, או חברים, או הורים או… יש לי תחושה שהעולם החליט להיות פולני, ולהסביר לי שאסור לי – אף פעם – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

לכתוב ולבכות

כמו שכולם – קוראים חדשים וקוראים ותיקים (אם עוד לא התייאשו ממני לחלוטין) יכולים לראות, עבר הרבה זמן. כנראה כי מרוב דובים לא רואים את היער. הרבה קורה, ובאמת שלא מעט טוב ואפילו טוב מאוד – אבל למי יש זמן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

I'm sorry, Suzanne

What would I have given for 10 minutes to talk to Suzanne Vega? I have so many questions, about sources of inspiration, about her creative process, about who she is – admiring the fearlessness required to say what you want … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized

דברים שרואים מכאן, לא רואים משם

במסגרת חגיגות יום ההולדת ה-26 שלי (שאלמלא הבחור, היו מסתכמות ב"אני אחשוב על משהו, מתישהו" המסורתי), הלכנו להופעה של יהודית רביץ. מלבד החיבה האינהרנטית שלי אליה בזכות כור מחצבתנו המשותף (קרי, בירת הנגב), קבצי מוסיקה כאלה ואחרים וזכרון מעומעם מאיזה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | 4 תגובות

מוגן: A Land of Confusion

זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.

פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, שברי מציאות

מגננות

לפעמים אני מרגישה שאין לי קול. I've got something to say, you know – but nothing comes… כל כך הרבה מוסכמות, מחשבות, גבולות – ופחד מההשלכות של לחצות אותן. ולרוב, את מחיר השתיקה שלי אני זו שמשלמת – ועדיין אני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, עצבים, שברי מציאות | 6 תגובות

הנה, שבי, תכתבי פוסט

"אני לא אפריע לך." אמר ד' והמשיך לנגן את "Imagine". בדיוק התלוננתי שאני לא מצליחה לפרוק לכתוב באמת כבר מלא זמן. אני גם לא מצליחה לבכות – זה תמיד קשור אצלי. אוף. יש לי תחושה שאני לוטה בערפל. הרבה ספקות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מצברוח מבודח, עצבים, שברי מציאות | תגובה אחת

חלל עמוק

איבדתי כיוון. זה אולי לא נראה ככה מהצד, כי אני מתמידה בהחלטות שעשיתי קודם, אבל אני אבודה כמו שלא הייתי מעולם. מחד אני חייבת לבלום, אני חייבת לעצור ולהסתכל ולבחור בצורה אחרת, או לחשוב, או לא לחשוב, אבל אני חייבת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, שברי מציאות | 3 תגובות

Mind The Gap

לא חסרים דברים שמפחידים אותי בחיים האלה. שינויים זה מפחיד, וגם לשמור על הסטטוס קוו זה מפחיד. הכל מפחיד. זה מעולם לא עצר בעדי לעשות דברים – אפילו שהם מפחידים. אבל אין דבר שמפחיד אותי יותר מהפערים. זה הפער בין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שברי מציאות | 3 תגובות