בינתיים, העתיד לא משהו.

אני שונאת לעבוד בקבוצות. אני שונאת להיות במצב שבו אני צריכה לדחוף את עצמי למקום שבו אני לא רצויה. אני לא יודעת איך עושים את זה, וגם לו הייתי יודעת, זה היה דפוק.

אני לא מאמינה שאני צריכה להעביר ככה עוד שבוע שלם, ובא לי לבכות – אבל כבר עשיתי את זה, וזה לא עזר…

"But there’s not a chance of my getting it. I can
get along with people–when they’re alone. I can do nothing with them in groups.
No board has ever hired me–and I don’t think one ever will."
Kent Lansing smiled. "Have you ever known a board to do. anything?"

"What do you mean?"
"Just that: have you ever known a board to do anything at all?"
"Well, they seem to exist and function."
"Do they? You know, there was a time when everyone thought it self-evident that
the earth was flat. It would be entertaining to speculate upon the nature and
causes of humanity’s illusions. I’ll write a book about it some day. It won’t be
popular. I’ll have a chapter on boards of directors. You see, they don’t exist."

The Fountainhead, Ayn Rand

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, עצבים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על בינתיים, העתיד לא משהו.

  1. חשבתי עליך אתמול ועל זה שלא שמעתי ממך כבר המון זמן… חבל שאת לא כותבת יותר.

  2. efyska הגיב:

    יכול להיות שמשהו בפרשנות שלך את המציאות מוטעה?

  3. אטאלנטה הגיב:

    efyska – ברוכה הבאה 🙂
    יכול להיות ואפילו סביר. הפרשנות שלי את המציאות היא א. פרשנות וב. שלי – ועל כן היא מאוד סובייקטיבית. אני גם מודעת לזה רוב הזמן, אבל זה משנה מעט כי אני לא באמת יכולה להתנתק מההרגשה (וזו תלויה כמובן בפרשנות הנ"ל… )
    אם כי, גם לו יכולתי להתנתק ולהביט במציאות במבט אובייקטיבי, מסופקני שהייתי בוחרת לעשות זאת.

  4. efyska הגיב:

    אז אני מצטערת שאת מרגישה לא רצוייה. זה מבאס נורא.

  5. אטאלנטה הגיב:

    אכן… הייתי מצפה להתרגל להרגשה, אבל נראה שאני מסרבת.
    בדיעבד, עושה רושם שעיקר הבעיה היה בעיקר קצר ע-נ-ק בתקשורת…
    אני כמובן לא אנסה לעבוד עם האנשים האלה שוב, כי ברור שאנחנו לא משדרים על אותו גל, אבל לפחות ברמת היחסים האישיים אני חושבת שיהיה בסדר.

  6. efyska הגיב:

    תדמייני לך, רק ברמת התרגיל – שלכל אחד מהם, יש מסר אנושי חם להעביר לך. תנסי להקשיב ולהבין מהו אותו מסר. לכל אחד, יש מסר אישי אליך מהיקום.
    תנסי את זה שבוע. תספרי איך היה.
    אלו הם שיעורי הבית שלך.
    את לוקחת את התרגיל?

  7. evilbanana הגיב:

    על מה את מדברת? עבודה חדשה? תרגיל בלימודים? רגע- את בכלל לומדת? או שובתת?
    מה? מי? מו?
    מגיע לך כי עזבת את ירושלים לטובת חיפה, ועוד כדי ללמוד משהו כיף.
    נה!

  8. את חייבת לדחוף את עצמך? מה יקרה אם לא?

  9. תוספת: מבינה שאת בתקופה שקשה לך. גם לי עכשיו קשה מאוד. נעבור את זה. אצלך זה נשמע פזם קצר.

  10. אטאלנטה הגיב:

    בננה – לימודים, השביתה כמעט לא נוגעת לי. ולגבי המשפט השני, תפסיקי להיות כזו זונע! 😉

    אתון יקרה – אין לי ברירה. זה תרגיל בלימודים, כאמור. מצאתי איזשהו מוצא בסופו של דבר, הוא לא מצא חן בעיני, אבל זה עובד יותר טוב מאלטרנטיבות אחרות. מה עובר עלייך (חוץ מהרגל, כלומר…)? משהו שאני יכולה לעזור איתו, אולי, אפילו קצת? 🙂

  11. evilbanana הגיב:

    אני לא זונע, אני קלבע. :mrgreen:

  12. הרגל – זה כל הסיפור… אני פשוט במעצר בית, מדי פעם אני עושה גיחות קטנות, שרדיוס ההליכה בהן חייב להיות מאוד מוגבל.
    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s