קטגוריה: שברי מציאות

מוגן: A Land of Confusion

זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.

פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, שברי מציאות

מגננות

לפעמים אני מרגישה שאין לי קול. I've got something to say, you know – but nothing comes… כל כך הרבה מוסכמות, מחשבות, גבולות – ופחד מההשלכות של לחצות אותן. ולרוב, את מחיר השתיקה שלי אני זו שמשלמת – ועדיין אני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, עצבים, שברי מציאות | 6 תגובות

הנה, שבי, תכתבי פוסט

"אני לא אפריע לך." אמר ד' והמשיך לנגן את "Imagine". בדיוק התלוננתי שאני לא מצליחה לפרוק לכתוב באמת כבר מלא זמן. אני גם לא מצליחה לבכות – זה תמיד קשור אצלי. אוף. יש לי תחושה שאני לוטה בערפל. הרבה ספקות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מצברוח מבודח, עצבים, שברי מציאות | תגובה אחת

חלל עמוק

איבדתי כיוון. זה אולי לא נראה ככה מהצד, כי אני מתמידה בהחלטות שעשיתי קודם, אבל אני אבודה כמו שלא הייתי מעולם. מחד אני חייבת לבלום, אני חייבת לעצור ולהסתכל ולבחור בצורה אחרת, או לחשוב, או לא לחשוב, אבל אני חייבת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, שברי מציאות | 3 תגובות

Mind The Gap

לא חסרים דברים שמפחידים אותי בחיים האלה. שינויים זה מפחיד, וגם לשמור על הסטטוס קוו זה מפחיד. הכל מפחיד. זה מעולם לא עצר בעדי לעשות דברים – אפילו שהם מפחידים. אבל אין דבר שמפחיד אותי יותר מהפערים. זה הפער בין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שברי מציאות | 3 תגובות

חוק מרפי והסחות דעת, פתולוגיה

איך זה שכשאני רוצה להתרכז במשהו, דעתי תמיד מוסחת – אבל כשאני מתה להסיח את דעתי, לא יעזור כלום? ולמה אני תמיד הבחורה הזו שקשה לוותר עליה, אבל מכל הסיבות הכי לא נכונות? כרגיל, פה אין תשובות. רק שאלות. כוסומו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, שברי מציאות | תגובה אחת

מי פתח את הברז?

לבכות בסרט זו חוויה משחררת. כל היתרונות, בלי החסרונות הכרוכים בעצב. נו, כמעט. כי חצי מהזמן אני בוכה בגלל הדמויות, ובחצי השני אני בוכה כי אני מתחברת לכאב הפרטי שלי. אבל לא בגלל זה אני פה. כל כך הרבה זמן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פנטזיות, שברי מציאות | 10 תגובות