חוק מרפי והסחות דעת, פתולוגיה

איך זה שכשאני רוצה להתרכז במשהו, דעתי תמיד מוסחת – אבל כשאני מתה להסיח את דעתי, לא יעזור כלום? ולמה אני תמיד הבחורה הזו שקשה לוותר עליה, אבל מכל הסיבות הכי לא נכונות?

כרגיל, פה אין תשובות. רק שאלות.

כוסומו,
אטאלנטה – עייפה מריצות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, שברי מציאות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על חוק מרפי והסחות דעת, פתולוגיה

  1. חרג הגיב:

    לפעמים אני יכול להיות כמו סוס עם "משה דיינים" על העיניים, one track mind.

    ובכל זאת… בדיוק לפני 30 שניות קראתי את זה, אז:

    Some nights, you get out of the alley behind the bar
    And you're just drunk enough to ask that stranger
    For a hug job
    ("עולם רך יותר", מעולה כרגיל לדעתי)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s