הנה הם באים, ימים של שקט, כבר שכחתי איך שהם נראים

הנה הם באים,
ימים של שקט,
כבר שכחתי איך שהם נראים…

הניסוי שלי בתחום לימודים אחר הגיע לסיומו. נשברתי (ראו את הפוסט הזה), עזבתי, וחזרתי "הביתה", לעולם המחשבים שמוכר לי. המעבר החד הזה לא נעשה בבטחון מלא, אבל הוא לווה בהקלה. אני יודעת שמחד תנאים אחרים בתחילת הסמסטר היו יכולים להאריך את הפיוז, אבל עד מתי? והאם אפשר לתלות את העתיד שלי על הסיכוי שבשבע שנים הקרובות, כל המשתנים יהיו בדיוק במקום שאני רוצה אותם (שזה לא המקום השכיח שלהם)?
הגעתי למסקנה שלא, ושלמרות שאני עוד ילדה ואני יכולה כביכול "להרשות לעצמי" לבזבז את הזמן, אני לא רוצה לעשות את זה. ונראה לי שחוסר היציבות שכרוך בלהיות במקום שכל כך לא מתאים לך ואתה כל כך לא מתאים אליו – לא בריא, לא בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר.
מאז שעשיתי את ההחלטה הזו, נראה שדברים נופלים במקום הנכון, יש לי מכונית חדשה (זו בחורה, ללא ספק) ואני תוהה איך לקרוא לה. אם למישהו יש רעיונות, הם יתקבלו בברכה. (בננה מרושעת – אני לא אקרא לה "שמירסקהובן" אז אל תציעי. 😛 )
אנונימית (עדיין)
לשבת בהרצאות של מדמ"ח שוב, מעקצץ לי בתחושת הביתיות המוכרת, ויש דברים מעניינים ואני לא מרגישה (בינתיים) שמה שאני עושה הוא לחינם.
אז אולי באמת באים עכשיו ימים של שקט (לפחות יחסי), בחיי ששכחתי איך הם נראים…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גם אני חננה, פנטזיות, שברי מציאות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על הנה הם באים, ימים של שקט, כבר שכחתי איך שהם נראים

  1. macphista הגיב:

    לחדשה שלנו קראתי צ'יקה.
    את יכולה לקרוא לה צ'יקיטיטה…
    או "אליסיה, מלכת מערבלי הבטון!"

  2. חדוה הגיב:

    היא גרמניה. אני מציעה היידי 😀

  3. evilbanana הגיב:

    את סתם נטפלת!!!
    איזמרלדה?
    ליגיונלה?
    בורדטלה?
    יהואשיהו?
    תמיד רציתי שיהיה לי כלב לבן ואני אקרא לו חומי. בלי קשר.
    מה עם ג'נה, על שם ג'נה ג'יימסון? זו אשה אמיתית! 😮

  4. אטאלנטה הגיב:

    בננה, ג'נה נשמע כמו ג'טה, ויש דגם חדש כזה של פולקסווגן.
    אני חושבת שהיא תיעלב אם אני אקרא לה על שם איזה אחות גדולה שלה 😛
    אולי אני אקרא לה May, כמו "All The Way May"
    😀
    (שקל למי שמזהה את הרפרנס)

  5. חדוה הגיב:

    A League of Their Own

    אבל אני ראיתי שוב את הסרט הזה לפני איזה חודש…

  6. אטאלנטה הגיב:

    חדוה – אם ככה:
    No shekel for you! Come back – one year!
    😛

  7. חדוה הגיב:

    אבל צדקתי :בכיין:
    Give me my shekel!

  8. רונה הגיב:

    תייגתי אותך, רוצה להשתתף בניסוי? 🙂

  9. meital הגיב:

    מחשבים זה ה-דבר! 🙂

  10. בשקט בשקט חזרת לכתוב פוסטים ואני לא ידעתי. אפילו כאלה שמקשרים אלי…
    מאוד מבינה את התחושה שלך. עשיתי סיבוב כזה אחרי שלמדתי מיקרוביולוגיה. התחושה היא לא קלה, בעיקר אם אתה לא במאה אחוז בטוח שזה הצעד הנכון, כפי שהיה במקרה שלי.
    אפילו היום בידעבד ממרום שנותי לא לחלוטין ברור לי האם זה היה צעד נכון אם לאוו, תלוי ביום, בשעה ובזווית שהשמש נמצאת כששואלים אותי.

  11. אטאלנטה הגיב:

    כן, כמובן שרק ימים יגידו. אבל הגעתי בשלב מסוים למסקנה שאנחנו לא חיים כדי לסבול. אחרי הכל – בסוף כולם מגיעים לאותו המקום, אז רצוי ממש להנות מהדרך. אולי לחזור למדמ"ח זו טעות, אבל לעזוב את התחום השני זו כנראה לא… 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s