על "ירושלים גאה להציג"

היום שודר בערוץ 8 הסרט "ירושלים גאה להציג", שעסק בבלאגן שסבב את קיום מצעד הגאוה בירושלים, בסוף אוקטובר 2006.
אני לא רוצה כל כך לעסוק בפוליטיקה, ולא רוצה לחלוק את דעותיי (בעיקר כי הן נחרצות, ויהיה לי קשה מאוד להיות קורקטית…). אני רק רוצה לצטט משהו מהסרט היום, ולהגיב עליו, ובזה לסגור את הסיפור:

ציטוט: "אני מבטיחה לך שאפשר לרפא את זה. בטח שאפשר לרפא את זה, בתרופות ובטיפול פסיכולוגי."
הלוואי שיכולתי להאמין שאת הטמטום והאטימות של הדוברת המבריקה הזו היה אפשר לרפא בתרופות וטיפול פסיכולוגי.

צ', אתה חבר יקר ואני אוהבת אותך, אבל בחייך, תזהיר אותי שלא לאכול ארוחת ערב לפני דברים כאלה שיעשו לי בחילה…

חותמת בתקווה שיום אחד לא רק נתיימר להיות מדינה דמוקרטית,
אטאלנטה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מצברוח איכס, שברי מציאות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על על "ירושלים גאה להציג"

  1. nurint הגיב:

    זאת בעייה, אנחנו לא רק מדינה דמוקרטית, אלא גם מדינה יהודית. כל הקיום של המדינה הזאת הוא הטיול על הקו המאוד לא דק שבין הסתירות, וקיום מצעד הגאווה הוא סתירה מרכזית שכזאת. ברור לכולם שאי אפשר למנוע את מצעד הגאווה בתל-אביב, מעוז החילוניות, כי הפגיעה ברגשות הדמוקרטיה תהיה חמורה בהרבה מן ההקלה לרגשות היהודיים אם זה יקרה. בדיוק באותה המידה, ברור שזה גם לא לעניין לקיים את המצעד בבני-ברק, כי הפגיעה ברגשות היהודיים תהיה חמורה בהרבה מן ההקלה לרגשות הדמוקרטיים אם זה יקרה. אבל ירושלים, ירושלים… מי ייפגע יותר, הדמוקרטיים אם המצעד לא יקרה, או הדתיים אם המצעד יקרה? ירושלים חשובה לכולם, ולכן היא מייצגת את קו הגבול דורש המאבק בין הדמוקרטיות ליהדות. אומר את האמת, אני עדיין לא יודעת אם החלטת בית המשפט לאפשר את המצעד הייתה נכונה, אבל מן הרגע שהיא הוחלטה תמכתי בקיום מצעד הגאווה משום שאני תומכת בשלטון החוק בארץ, ואני לא מוכנה שפנאטים, משום צד, יבצעו מחטף למדינה הזאת. הפריעו לי מהומות הדתיים שגרמו להעברת המצעד לאיצטדיון סגור, והפריע לי המצעד האנרכיסטי בגן הפעמון, מאחר ושניהם העבירו מסר של חוסר קבלת סמכות רשויות החוק בארץ. אני מניחה שעצם קיום מחאה על ההחלטה הסופית על ידי קיצוניים משני הצדדים מעיד על כך שהפתרון הצליח להיות מספיק "באמצע"?
    היה די ברור איזו החלטה תתקבל על ידי בית המשפט, ואני שמחה שקיים לנו כזה כלב שמירה של הדמוקרטיה לאזן את הכוחות הפועלים לכיוון מדינת הלכה. רק צריך תמיד לזכור שהמדינה הזאת, מעצם הגדרתה, לא אמורה להיות מדינה בה הדמוקרטיה תמיד "מנצחת" בדיוק באותה המידה שהיא אינה אמורה להיות מדינה בה ההלכה תמיד "מנצחת". ומדינה "דמוקרטית" מפחידה את הדתיים בדיוק באותה המידה שמדינת "הלכה" מפחידה את הדמוקרטיים.

    לגבי הציטוט שהבאת – ברור שאפשר לרפא עם תרופות! אין שום דבר שכמה כדורי ארסניק לא ריפאו…. בניגוד לדיעה הרווחת, המוות הוא רופא הרבה יותר טוב מן הזמן 🙂

  2. אטאלנטה הגיב:

    מה עובר עלייך בובה? הייתה נסיעה קשה? שמעת בדרך את הפסקול של "שיקאגו"? לא שתית מספיק קפה? 😉
    ועל התגובה – כמו שאמרתי, אני לא רוצה לדבר על פוליטיקה (לך מותר, רק לי אסור) כי אני לא אהיה קורקטית… בכלל בכלל לא. אם זה מעניין אותך, את יודעת איפה למצוא אותי.
    התגעגעתי!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s