גילוי נאות: הקטע הבא מבוסס על מקרה שאכן קרה לי במציאות. אבל הקשר רופף. מאוד. הוא מסתיים בערך במשפט השלישי, וגם זה לא מדויק.
כל השאר זה חירות אומנותית, רובה ככולה של דן. היה מצחיק, אז אמרתי שנתעד את זה 🙂
הוא: אז תגידי, איך את בלצפות את ההתנהגות שלך במצבים היפותטיים?
היא: אני חושבת שלא רעה. באיזה מצב למשל?
הוא: נניח שהייתי מזמין אותך לצאת איתי?
היא: אני חושבת שהייתי מצליחה לצפות את התגובה שלי במצב הזה.
הוא: נו…?
היא: נו, מה?
הוא: מה הייתה התגובה?
היא: למה?
הוא: לאם הייתי מזמין אותך לצאת איתי!
היא: אה. נראה לי שהייתי אומרת "כן".
הוא: אחלה! מתאים לך רביעי ב-21:00?
היא: בשביל מה?
הוא: לצאת איתי!
היא: אבל לא הזמנת אותי לצאת איתך!
הוא: (בסימנים ברורים של יאוש) תרצי לצאת איתי?
היא: אממ… לא.
הוא: אבל אמרת…
היא: כן, כנראה שטעיתי.
הוא: 
אם זה לא עובר טוב בטקסט, עמכם הסליחה. אני התגלגלתי מצחוק היום, רק רציתי לשתף.
ואם אני כבר פה, אני רוצה להביע את מורת רוחי על כך שיש הבדל בין הסמיילים שאפשר לשים בתגובות לאלה שאפשר לשים בפוסטים…
נפלאות התלונה 
יפה לך להיות היפותטית 😉
XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD
אבל היא ממש רעה!
אין ספק שהמין שלך הביא את האכזריות המעודנת למדרגת אומנות.
איזה רוע! מצד שני, גם הוא הולך סחור סחור…
דווקא עובר טוב בטקסט ומצחיק 😆
מזכיר לי את הפרק ההוא בסיינפלד על הבחור שהולך עם איליין לכל מיני מקומות אבל טוען שאלה לא דייטים…
תודה על הלינק 🙂
אחרי הכל אני פה כדי לספק בידור 😀
אבי – על לא דבר 🙂
אח אח, קשה איתכן הבלונדיניות…
אטאלנטה: יקירתי, כמה טוב שבאת! 🙂 ראית את האודה לקפה? 😛
זה קצת כמו התחביב של החתולה שלי – לראות מה עוד נופל למטה, ואז להסתכל עלי במבט תמים.
ולשתיכן יש צבע שיער דומה.
קרעת אותי מצחוק :מתגלגל: (כי עם כל הכבוד, הסמיילים פה ממש מכוערים)
טוב אני במצב דלעת כרגע, נקרעת מצחוק…
אז זה חצי בגלל השעה אבל חצי בגלל הפוסט.
לול!
(אבל עדיין רוע לב ;))