חזיון ילדות

זו שעת ערב לא מאוחרת מדי. חזרתי קצת מוקדם מהעבודה היום, לא היה הרבה מה לעשות…
אני במטבח (שם מקומי 😉 ), מבשלת משהו לארוחת ערב, ויש ריח טוב שנפוץ בדירה.

אתה חוזר מהעבודה, מופתע שאני שם ומתבדח: Honey, I'm home!
אני צוחקת, ויוצאת מהמטבח כדי לתת לך חיבוק ונשיקה. הבן שלנו, עוד מעט בן 6, מקדים אותי ומזנק עליך. אתה מרים אותו, ומחייך אליי. אני מהנהנת. אנחנו רגילים לזה… נשלים את החסר אחרי שהוא ילך לישון…

אני חוזרת למטבח.
"מה עשיתם היום בגן?" אתה שואל אותו, בזמן שאתה מתיישב איתו על הספה בסלון. והוא מספר לך בהתרגשות על היום שלו. הוא מעריץ אותך.
הגברים שלי… כמה אני אוהבת את שניכם…

"אבא, שאלתי את אמא והיא אמרה לי לשאול אותך…" הוא מסתובב אליי כאילו מבקש אישור להצהרה (ברגעים כאלה אני מרוצה מאיך שהדירה שלנו מתוכננת ) ואני מחייכת, ומושכת בכתפיי.
אתה, עוד לא יודע מה מצפה לך, אומר לו: "כן, מה השאלה?" בקול הסמכותי שלך.
"ביקשו בגן שנשאל את ההורים למה הם נתנו לנו את השם שלנו…"
ארשת פניך משתנה לחצי חיוך, אתה יודע שאתה לא באמת יכול לענות לו על זה עכשיו. אולי היינו צריכים לצפות את זה, לפחות לחשוב על הסבר חלופי שהוא הגיוני באיזושהי צורה. יש לי תחושה שאתה תגרום לי לשלם על זה שהפלתי את זה עליך במין אלגנטיות שכזו.

"אנחנו נסביר לך כשתגדל קצת ותוכל להבין… בינתיים, בוא נאמר שזה קשור לזה שאמא שלך קצת משוגעת, ואני… כנראה שגם אני. אחרי הכל, ככה אני אוהב אותה." אתה מרים אליי מבט ומחייך, ואני מסמיקה קצת ומחזירה חיוך. "לגננת, " אתה ממשיך, "אתה יכול לומר שאנחנו חושבים שזה שם יפה, ולאמא שלך יש חולשה לדברים יפים."

אני קוראת לכם לבוא לאכול, ומצילה אותך ברגע האחרון משאלות ה- Follow up. הוא דומה לי בקטע הזה, הילד… קשה לנפנף אותו עם תשובה סתמית.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה פנטזיות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על חזיון ילדות

  1. חנית הגיב:

    רגע …
    אבל איך קוראים לו ?
    8)

  2. Atalanta הגיב:

    נו, אם אני פשוט אגיד לכם זה לא יהיה כיף! מוזמנים לנחש, אני מבטיחה שאני אודה כשתנחשו נכון… זה באמת לא קשה 😉

  3. ארנון הגיב:

    דווקא אהבתי את המיסתוריות – השם, שאלת ההמשך… כך יש דרור לדמיוננו…

  4. הייתי נורא מרוצה מהסיפור, ואז שמתי לב שהוא מגיע תחת הנושא 'פנטזיות'. קיוויתי שזה בעולם האמיתי. אוף

  5. פעם נשאלה השאלה האם יכול להיות בלוג שיש בו רק רשומה אחת.

    לו היו כל פלסטיקי העולם מחשבים, האינטרנט בנפח אינסופי וכל תושבי העולם בלוגרים, האם היינו יכולים לענות על השאלה שנשאלה כאן היום?

    מהן הסיבות שבגללן נותנים שם? הנה לכם חומר לעוד משחק אינטרנטי – מה שמך? מה השם האינטרנטי שלך? למה בחרו בשם זה? למה אתה בחרת בשמך? ישראל חסון יחגוג.

    והאמת שיש מלכודת בפנטזיה של היום, כי השם שניתן לילד הוא השם הפרטי שלנו, ואולי ליתר דיוק השם שאנחננו מפנטזים תוך נוסחה משוכללת ומדויקת של מאווה ופשרה עם בת זוגנו.
    אבל השם הכי טוב, הוא השם שאדם נותן לעצמו ולכן הייתי אומר לילד שהשם שלנו לא משנה.
    משנה רק השם שיוציא לעצמו.

  6. Atalanta הגיב:

    לוטה – תודה, אך בגילי המופלג (23) לא הייתי רוצה עדיין ילד, בטח שלא בן 6… חוצמזה, עוד לא מצאתי את יריבי הראוי… 😉
    אביר – 😯 (כי סמיילי שווה 1000 מילים)

  7. רצתי כנראה יותר מדי מהר ברצף האסוציאציות הפרטי שלי:
    1.התפלספתי עם השאלה מהו שם, ואיך אפשר לקלוע לשם שאת מחפשת (אני מנחש – עוצ-לי-גוץ-לי)
    2.המצאתי משחק אינטרנט חדש – שכל אחד מהבלוגרים יגיד מהו שמו ומה הסיבה שנקרא כך (אקצהביציוניזם פר אקסלנס – אבל אני לא חושב שיהיו הרבה משתתפים)
    3.הסברתי למה לא רצוי לשתף איתך פעולה היום 🙄
    4.חתמתי אולי במעין מסקנה לגבי שמות, שקיים רק שם אחד. השם שאנו יוצרים לעצמנו.
    (ע"ע חיים רמון, משה קצב ואחרים שעליהם נאמר – טוב שם טוב משמן טוב)
    אבל זה מה שקורה כנראה כשנמצאים יותר מדי שעות מול מחשב…

  8. Atalanta הגיב:

    כן, כנראה…
    1. הבנתי… והניחוש כמובן שגוי 😛
    2. נו באמת, שלי כל כך טריוויאלי…
    3. למה?! אני לא נחמדה היום?
    4. אכן, מראות קשים 😉

  9. אני נעמדת לצידך על מפלס הפנטזיה, ומצטרפת לדחייה הכללית של הילודה (עקב גיל מתקדם מעט יותר משלך, קרי 24).
    ונראה שגם פה עובדים הסמיילים, אז אקנח בכמה לשם הוצאת הקיטור:
    🙂 😀 😆 ➡ :mrgreen:

  10. טליה הגיב:

    שמרסקהובן?

  11. Atalanta הגיב:

    טליה – ברור. ככה אני הולכת להשתלט על העולם! 😉
    (מתייחס לפרק של פינקי והמוח שנקרא Brainwashed. אם למישהו יש לינק… )

  12. דן הגיב:

    בחיים, אבל בחיים, לא הייתי עולה על האיות Schmëerskåhøvên מאיך שאמרתן את זה.

  13. דן הגיב:

    אהה! יש את זה, ואת זה, ועוד הרבה כאלה פה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s